מזונות אישה ו/או ילדים

מזונות אישה

אישה נשואה זכאית למזונות מבעלה, אלא אם כן קיימות סיבות מכח החוק אשר שוללות ממנה את זכותה למזונות (דוגמא לכך: אישה שבגדה בבעלה, אישה שעזבה את הבית מסיבה לא מוצדקת).

במידה ובני זוג מחליטים להתגרש, הבעל אינו חייב במזונות אשתו לאחר מתן הגט.

החובה של הבעל במזונות אשתו, דהיינו: לפרנסה ולדאוג לצרכיה, היא חובה ותיקה שמקורה בדין העברי.

חובה הזו אינה רק במובן המילולי של המילה, דהיינו: מזון ו/או אוכל, אלא היא כוללת גם את הצרכים האחרים של האישה, כגון: צרכים רפואיים, ביגוד, איפור, החזקת רכב וכד'.

עפ"י הדין העברי האישה איננה חייבת לעבוד, ולעומת זאת הבעל מחויב לעבוד ולפרנס את אשתו. יחד עם זאת, במצב בו האישה עובדת ויש לה הכנסה מעבודתה, הבעל יוכל לטעון "מעשה ידיה תחת מזונותיה", דהיינו: האישה לא תהא זכאית למזונות, מאחר והיא עובדת ומרוויחה לכיסוי צרכיה.

בדין העברי ישנו כלל ידוע בנוגע לזכותה של האישה למזונות: "עולה עימו ואינה יורדת עימו", דהיינו: סכום המזונות המגיע לאישה הוא בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה במהלך חייה עם הבעל.

מזונות ילדים

שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם, לעומת זאת, חובתו של האב הינה מוחלטת ואילו חובתה של האם היא מ"דין צדקה" כלומר: רק אם היא יכולה לשאת במזונות ילדיה, וזאת רק אחרי שסיפקה את צרכיה שלה.

חובתו של האב היא שונה באופן מהותי מחובתה של האם, האב חייב לספק לילדיו את מזונותיהם עד הגיעם לגיל 18 וישנם מצבים בהם גם עובר גיל 18 וזאת, גם אם אין לו כל הכנסה, אם הוא חולה, או עני ואינו יכול לדאוג לעצמו.

בשונה מחובתה של האם, החובה לספק את מזונות ילדיו קודמת לצרכיו שלו.

סכום מזונות הילדים נקבע בביהמ"ש ו/או בבית הדין ע"פ קריטריונים מסוימים של הדין העברי בהתאמה לימינו. האב חייב לשלם לבדו את "הצרכים ההכרחיים" של ילדיו (הצרכים ההכרחיים לקיום: אוכל, לבוש, נעליים, צרכים רפואיים, מקום מגורים וחינוך).

ביחס לצרכים שהם מעבר לצרכים ההכרחיים (מתנות, חוגים, בילויים)- כאן החובה חלה על שני ההורים, בהתאם ליכולתם, דהיינו: כל אחד עפ"י הכנסתו.

הגשת תביעה

סמכות השיפוט לדון בתביעת מזונות מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. ואולם ישנם מצבים בהם הסמכות לדון בתביעת המזונות תהא לבית הדין הרבני, לדוגמא:

  • כאשר תביעת המזונות כרוכהבתביעת הגירושיןשהוגשה לבית הדין הרבני תהא הסמכות לדון בתביעה לבית הדין הרבני.
  • כאשרהאישהמגישה תביעה למזונות כנגד בעלה ו/או עזבונו ישנה סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה וזאת עפ"י בחירת האישה.
  • לעומת זאת, כאשר מדובר במזונות ילדים, יהיה ניתן לדון במזונותיהם בבית הדין הרבני אך ורקבהסכמת כל הצדדיםהנוגעים בדבר..

חשוב לדעת, כי לפעמים ישנם פערים בין סכום המזונות שנפסקים בבתי המשפט למשפחה ובין אלו שנפסקים בבתי הדין הרבני.

יש לציין, כי במקרים מסוימים גם אישה "ידועה בציבור" (אישה שחיה עם בן זוג, אך לא נשואה לו) זכאית למזונות.

מזונות זמניים ודרכי גביה העומדים בפני הזוכה >

מזונות זמניים ו/או קבועים ודרכי הגבייה העומדים בפני הזוכה

עם ו/או לאחר הליך הגירושין זכאית האישה ו/או הילדים של בני הזוג לתשלום דמי מזונות מהבעל ו/או האב. לאחר שנקבעו מזונות זמניים ו/או קבועים ע"י בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני והבעל ו/או האב אינם עומדים בתשלומי המזונות,...
למעלה

מעוניין בייעוץ מקצועי? השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ