התנגדות לצו ירושה, או בקשה לצו ירושה הנה תביעה שיש להגיד לרשם לענייני ירושה. מטרת התביעה להתנגדות היא למנוע מתן צו ירושה, עקב סיבות אשר יפורטו בכתב ההתנגדות למתן הצו.
חוק הירושה תשכ"ה-1965 הוא החוק המרכזי בישראל הקובע בענייני ירושה של אדם שהסתלק לעולמו, והוא המוביל את דיני הירושה. סעיף 2 לחוק קובע כי ישנן שתי דרכים לממש ירושה מעיזבון. יורש על פי צוואה באם המנוח השאיר כזו אחריו, ויורש על פי דין במקרים של היעדר צוואה.
כאשר קיימת צוואה, כדי לממש אותה יש להוציא צו קיום צוואה, אשר מטרתו לחלק את העיזבון בהתאם לצוואה. כאשר אין צוואה, כדי לחלק את העיזבון ליורשים, יש להוציא "צו ירושה". הצו נועד להצהיר מיהם היורשים ומה זכויותיהם בעיזבון.
כמו כן ניתן להגיש התנגדות נוספת אצל רשם הירושות והיא התנגדות לצו קיום צוואה. משמעות ההליך הוא, שלא יינתן צו ירושה שהוא הקובע את זהות היורשים ואופן חלוקת העיזבון על פי החוק. התנגדות צו ירושה מוגשת רק לאחר שהוגשה בקשה לצו ירושה.
כדי לקבל את הצווים, מומלץ כי הבקשות יוגשו ע"י עורך דין לענייני ירושות וצוואות הבקיא בחוק ובהליך הגשת הבקשות.
מהו צו ירושה?
צו ירושה כולל את המידע אודות יורשי המנוח על-פי דין, ומה חלקו של כל אחד מהם בעיזבון. אם לדוגמה מדובר בהורה יחיד אשר נפטר והותיר אחריו שני ילדים ולא השאיר צוואה, יצהיר צו הירושה כי שני ילדיו הם היורשים וחלקו של כל אחד מהם הוא 50%.
כאמור את הבקשה למתן צו ירושה, וגם כאשר מדובר בבקשת התנגדות לצו ירושה, יש להגיש למשרדי הרשם לענייני ירושה במחוז בו התגורר המנוח בעת פטירתו.
את הבקשה והמסמכים הנלווים אליה יש להגיש בארבעה עותקים. האחד מקור ושלושה העתקים. לאחר מכן על הרשם לפרסם באחד העיתונים היומיים את דבר הגשת צו הירושה ומטעם מי הוגש ולהעניק שבועיים ימים למעוניינים להגיש התנגדות לבקשה.
מניעים להגשת בקשת התנגדות לצו ירושה
הגשת התנגדות לירושה יכולה לנבוע מעילות שונות. העילה השכיחה ביותר הנה קיומה של צוואה אשר הוסתרה מהרשם לענייני ירושה או שלא הוגשה.
עילה נוספת היא ניסיון להשמטת יורשים על פי דין מהבקשה באופן שהצו לא יכיל את כל רשימת היורשים, ובכך ינושל מי מהם מחלקו בעיזבון ויתר היורשים יזכו למעלה מחלקם בו.
לדוגמה אם הושמט מן הרשימה יורש שהנו חסוי השוהה במוסד, והוא מוגבל ביכולתו להגן על זכויותיו.
בקשת התנגדות יכולים להגיש גם נושים של המוריש, יורש אשר נושל מהצוואה, ידוע בציבור אשר חי עם המורישה שנים רבות וסבור שיש לו זכות לחלק בירושה, טענת פלוני כי הוא קרוב משפחתו של המנוח ולכן זכאי לירושה ועוד.
הסתלקות אדם מירושה המעוגנת בסעיף 6 לחוק הירושה הנה עילה להגשת התנגדות. החוק מציין שני סוגים של הסתלקות. הסתלקות כללית שלא לטובת אדם אחר, וחלקו של היורש שהסתלק יועבר ליורשים האחרים על פי דין.
הסתלקות ספציפית הנה כדי להעביר את חלקו של המסתלק לטובת אדם אחר. מהלך זה אפשרי רק לטובת בת או בן זוג של נפטר, אחים וילדו של הנפטר, והחוק רואה בהם יורשים מלכתחילה.
מה כוללת התנגדות צו ירושה?
התנגדות לצו ירושה צריכה לכלול את הפרטים הבאים: שמו של המתנגד ותעודת הזהות שלו. שם המנוח בעניינו מתבקש הצו. שמות ומספרי תעודות זהות של כל היורשים בהליך מתן צו הירושה. בבקשה יש לפרט את הנימוקים להתנגדות ולצרף מסמכים התומכים בטענות, כולל תצהיר. אישור על תשלום אגרה בגין הבקשה וכן יפוי כח. הבקשה תוגש לרשם לענייני ירושה וזה יעביר אותה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז בו התגורר המוריש. על בית המשפט לברר מהן הסיבות להתנגדות ואם יימצא כי אכן אין לתת צו ירושה, וקיימת צוואה, הוא יקבע אם יש לתת צו לקיום צוואה ולא צו ירושה. את הליך ההתנגדות מומלץ להגיש באמצעות עורך דין מומחה לענייני ירושות וצוואות, הבקיא בחוקים, בדרישות ובהכנת הבקשה.
מתי תועבר הבקשה לקבלת צו בבית המשפט?
התנגדות צו ירושה דורשת מן המתנגדים להוכיח את פטירת המוריש וזמן הפטירה במסמכים כמו תעודת פטירה או בדרכים אחרות.
בקשת התנגדות לצו ירושה יכולה להגיע לבית המשפט לענייני משפחה לדיון והכרעה במקרים הבאים:
- המדינה או מי ממוסדותיה או צד לבקשה.
- הוגשה התנגדות לבקשה לצו ירושה.
- התנגדות מטעם אפוטרופוס המייצג נעדר או קטין שהוא צד בירושה.
- היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו, מוצאים לנכון ליזום הליכים לעניין הבקשה.
- הרשם לענייני ירושה מצא לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.
מהו כוחו של צו ירושה?
כוחם של צו ירושה או צו קיום צוואה "יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו" כך קובע סעיף 71 לחוק, אולם בנסיבות הנכון ניתן להגיש בקשת התנגדות צו ירושה.
סעיף 72 לחוק קובע, כי גם לאחר קבלת צו ירושה, יכול בעל עניין בעיזבון לבקש מהרשם או מבית המשפט, לתקנו או לבטלו מהסיבות הבאות:
- באם נודעו עובדות חדשות, שלא נחשפו בעת מתן הצו.
- טענות חדשות, שלא נטענו בעת מתן הצו.
- באם קיימות אחת משתי הסיבות הללו, יבחן בית המשפט או הרשם את השפעתן על מתן הצו. האם יש בעובדה או בטענה החדשה מידע אשר עלול לשנות את הצו שניתן.
- באם יתברר שאכן היה בכוחה של העובדה או הטענה החדשה לשנות את הצו, תידון הסוגייה האם ניתן היה להביאן קודם למתן הצו . אם יתברר שלא יבחן הרשם או בית המשפט האם הן הוגשו בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מתן הצו.
חשוב לציין כי תיבחן מידת האיחור בהבאת הטענה או העובדה החדשות, כמו גם הסיבה לאיחור והאם היא סבירה או לאו. יידרש הרשם או בית המשפט אף לקבוע, האם בשל האיחור בהגשתן, יש קושי לאמת את העובדות, או שהיא מקשה על אחד הצדדים בעיזבון בהשגת הראיות הדרושות לביסוס טענותיו. כדי להגיש בקשת התנגדות לצו ירושה מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום צוואות וירושות.