כל מה שצריך לדעת על משמורת משותפת
משמורת משותפת, כידוע הליך הגירושין או סכסוך בתא המשפחתי הינו נושא כאוב ומתסכל ובפרט כאשר מדובר בחשוב לנו מכל – ילדינו.
ולכן, ככלל אצבע ראשון עלינו לעשות הפרדה מוחלטת בין הילדים לסכסוך המשפחתי או הזוגי ואף אסור בתכלית האיסור לעשות כל שימוש בילדים על מנת להשיג מטרה מסוימת או להטותם לטובת מי מהוריהם.
כך, באם "נשתמש" בילדים להשגת מטרותינו, הלכה למעשה אנו פוגעים בילדינו באופן משמעותי וניכר שעה שאנו "בטוחים", כי השגנו "ניצחון" נוסף.
[elementor-template id="4951"]
אין חולקים, כי הליך הגירושין דורש מהצדדים לקבל החלטות משמעותיות ומהותיות באשר לעתיד ילדיהם, והעיקרית ביניהן הינה קביעת זמני השהייה של הילדים עם מי מההורים כמו גם קביעת ההורה המשמורן.
במקרים מסוימים, בהם ההורים מגיעים להסכמות בעניין זמני השהייה או זהות ההורה המשמורן, ניתן להגיש את ההסדר לאישורו של בית המשפט, כאשר, הכלל המנחה את בית המשפט הינו טובת הילדים.
באם בית המשפט סבור, כי החלטת ההורים אינה מטיבה עם הילדים, מוסמך הוא שלא לאשר את ההסדר ואף לקבוע תנאים שונים מההסדר אליו הגיעו ההורים.
[elementor-template id="4951"]
כמו כן ולמרבה הצער, ישנם מקרים רבים בהם ההורים לא מגיעים להבנות או הסכמות בעניין זמני השהייה של הילדים עם מי מההורים או הסכמות ביחס להורה המשמורן.
במקרים מסוג זה, ההחלטה בקביעה מי מההורים יהא ההורה המשמורן תהא נתונה בידי בית המשפט כאשר עיקרון טובת הילד לנגד עיניו.
חשוב לציין, כי בשנים האחרונות ולנוכח מלחמות מיותרות בעניין קביעת ההורה המשמורן החל בתי המשפט שלא לקבוע הורה משמורן אלא מסתפקים בקביעת זמני שהייה לכל אחד מההורים עם הילדים.
עוד יצוין, כי סוגיית משמורת משותפת אף נשמטה מתקנות סדר הדין האזרחי החדשות.
כאמור, העיקרון המנחה את בית המשפט בכל קביעה הקשורה בעניין ילדים הינו עיקרון טובת הילד.
הלכה למעשה עיקרון "טובת הילד" הינו השיקול המרכזי העומד בפני בית המשפט. משמעותו של עיקרון זה הינה שמירה על בריאותו הגופנית, הנפשית, וסיפוק צרכיו הגופניים, החומריים והנפשיים של הילד.
בית המשפט אינו מכריע על טובת הילד, לפי האינטרסים של הוריו שכן טובת הילד היא עניין עובדתי, אשר נבדק בכל מקרה לגופם של דברים.
בנוסף, לא ניתן להתעלם מהעובדה שבמקרים רבים נקבע כי הילדים יהיו בחזקת האם, זאת בין היתר לאור "חזקת הגיל הרך" (אשר עודנה חיה ובועטת) לפיה כל עוד הילד מתחת לגיל שש ישנה עדיפות כי הילד יהא במשמורת אמו, זאת, בכפוף לכך שאין עובדות אחרות המצביעות על חוסר מסוגלות הורית.
כמו כן, נהוג שלא להפריד בין אחים ולכן ברוב המקרים הילדים נגררים אחרי האח הקטן שנשאר עם האם.
יחד עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בחברה הישראלית בכל הנוגע למעורבותו של האב בחיי הילד וכיום אנו רואים אבות רבים אשר פעילים ומעורבים בחיי ילדיהם בדיוק כמו אמם.
כיום, האבות נוטלים חלק יותר מהותי בגידולו וחינוכו של הילד, יותר מבעבר, עת בה כל הנטל היה על כתפי האם ובשל כך, במקרים מסוימים ישנה אפשרות לקבוע משמורת משותפת של שני ההורים או אחריות הורית משותפת.
חשוב להדגיש, כי עצם היותו של הילד בחזקת מי מהוריו אינה שוללת למעשה ממעמדו של ההורה השני בכל הקשור לקבלת החלטות בעניין הילד אלא ההפך הוא הנכון שני ההורים במעמד שווה בכל הנוגע לקבלת החלטות מהותיות הנוגעות בחיי הילד.
לעורך דין אביחי דמארי, ניסיון רב בייצוג צדדים בהליכי גירושין והצלחות מוכחות בניהול הליכים מורכבים בתחום דיני המשפחה וירושה.
עורך דין משפחה וירושה אביחי דמארי מכיר היטב את הרגישות הנדרשת ובתשומת לב לפרטים הקטנים ומעניק שירות משפטי מיטבי ללקוחותיו בענייני משמורת משותפת.
ככל ואתם נדרשים לטיפול עורך דין בענייני משפחה הנכם מוזמנים להשאיר פניה באתר או לפנות לעורך דין אביחי דמארי בטל 03-5185888 ולמענה מהיר בטל: 053-7551900
[elementor-template id="4473"]
זקוקים לשירותי עורך דין לענייני משפחה? לחץ כאן!
אל תהססו (!) צרו קשר עוד היום בטל’ 03-5185888
ואנו נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה.
צריכים מענה דחוף ? חייגו ללא התחייבות – 053-7551900
למידע נוסף לחץ כאן!