חלוקת ירושה בין אחים

משמעות חלוקת ירושה בין אחים הנה חלוקת ירושה של הורים בין ילדיהם.

מדובר על סוגיה מורכבת בתחום דיני ירושה הכוללים דינים, חוקים ותקנות אשר מנחים את הדרך בה יחולקו נכסי ההורים בין ילדיהם. 

 

ישנם כמה סוגים לחלוקת ירושה בין אחים:

1. חלוקת ירושה על פי דין (ללא צוואה).
2. חלוקת הירושה עפ"י צוואה.
3. חלוקת ירושה כאשר אחד היורשים מסתלק מהעיזבון או מהצוואה. 
4. חלוקת הירושה בין האחים שערכו ביניהם הסכם חלוקת עיזבון. 

חלוקת ירושה בין אחים על פי דין 

חלוקת ירושה בין שאר האחים על פי דין, נעשית כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה וחלוקת העיזבון תתבצע עפ"י הוראות חוק הירושה.

חוק זה קובע כי אם אין למנוח בן או בת זוג, יחולק העיזבון בחלקים שווים בין כל האחים- ילדי המנוח. 

לדוגמה אם המנוח הותיר אחריו דירה ויש שלושה ילדים, כל אחד מהם יקבל שליש דירה. אם יש שלוש דירות, כל אחד יקבל שליש מכל דירה. 

שיטת הפרנטלות (המעגלים) זוהי השיטה על-פיה מגדירים את עדיפות היורשים וזאת על פי קרבתם למנוח. לכל מעגל זכות קודמת לזה שבאה אחריו בסדר הזכייה בעיזבון. זכייה של כל יורש בכל פרנטלה, משליכה על היורשים בפרנטלה הבאה.

 

סדר הפרנטלות (המעגלים) של היורשים

חוק הירושה קובע באופן ברור את דרך חלוקת הירושה ללא צוואה. לבן זוג יש דין מיוחד. אם הניח אחריו המוריש ילדים, נכדים או הורים- הם נוטלים מחצית ובן או בת הזוג נוטלים מחצית. אם נותרו אחרי המוריש אחרים, אחיינים או סבים, הם ייטלו שליש ובן הזוג ייטול שני שליש.

כפי שמגדירות הפרנטלות, כאשר הורה נפטר יורשיו הם בן או בת הזוג והילדים. אם בן הזוג איננו בחיים, היורשים הם ילדי המנוח. אם אין למנוח צאצאים, יורשיו הם הוריו או אחיו ואחיותיו. 

הילדים קודמים להורים, וההורים קודמים להורי ההורים. 

מעגל או בפרנטלה הראשונה ממוקמים בן או בת הזוג של המנוח או המנוחה וצאצאיהם (לרבות ילד מאומץ). אם מי מהילדים נפטר, יירשו אותו צאצאיו (הנכדים). והם הם נפטרו יקבלו את חלקם הנינים (ילדי הנכדים). 

בפרנטלה השנייה ממוקמים הוריו של המנוח (אם אין למנוח ילדים או צאצאים). אם נפטרו ההורים, צאצאיהם של ההורים יירשו את המנוח- האחים והאחיות. ואם גם הם נפטרו, יהיו היורשים צאצאיהם- האחיינים. 

במעגל (הפרנטלה) השלישית ממוקמים הסבתא והסב של המנוח והם יהיו היורשים, כאמור באם הוא לא הותיר אחריו בן או בת זוג, צאצאים או הורים. ואם גם הסבים והסבתות נפטרו, יהיו היורשים בני דודו, ילדיו הדודים שלו. 

לכל פרנטלה כאמור קדימות על פני זו שאחריה. אם יש לדוגמה יורשים בפרנטלה השנייה, לא יהיה חלק בעיזבון ליורשים מהמעגל- הפרנטלה השלישית. 

כדי לחלק עיזבון ללא צוואה על פי דין, יש להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה. 

 

חלוקת הירושה בין האחים עפ"י צוואה

חלוקת ירושה בין אחים עפ"י צוואה קובעת, כי הירושה תחולק ליורשים בהתאם להוראותיה ובכפוף לקבלת תוקף משפטי לצוואה וצו קיום צוואה שיוציא הרשם לענייני ירושה. לצוואה אין תוקף עד לקבלת צו קיום צוואה והוא הקובע את תוקפה המשפטי כלפי העולם וכל בעל עניין. 

כאשר ניתן צו קיום צוואה לצוואה, מחלקים את העיזבון בכפוף להנחיות הכלולות בצוואה ואין כל משמעות להוראות ירושה על פי דין, אלא אם כן הצוואה איננה מקיפה את כל נכסי ורכוש המנוח, או משום שלא ניתן לקיימה כפי שקובע חוק הירושה, או אם קמו לה עילות התנגדות, עילות לביטול צוואה בשל נסיבות מסוימות כדלהלן:

• השפעה בלתי הוגנת.
• טעות בצוואה.
• מעורבות בעריכת צוואה.
• ניצול המצווה או אי-כשירותו לערוך צוואה.
• באשר לצוואה בכתב יד- ביטול צוואה עקב היעדר או חסר בתוכנה המעידה שהיא צוואתו האחרונה של המנוח.
• הוראה בלתי מוסרית בצוואה.
• הוראה בלתי חוקית בצוואה.
• פגם במילוי תפקידם של העדים.
• דיני חסר בצוואה – חסר שאינו משקף את רצונו הברור של המנוח.
• צוואה שנשתכחה.
• תחרות לא הוגנת בין יורשים.

 

חלוקת ירושה בין אחים שערכו ביניהם הסכם חלוקת עיזבון 

לעתים חלוקת ירושה בין אחים על-פי דיני הירושה, עלולה להוביל לחיכוכים סביב העיזבון.

אם לדוגמה הם ירשו דירה, אחד מהם יכול לרצות למוכרה, שני מעוניין להתגורר בה והשלישי רוצה להשכירה. 

מחלוקת כזו עלולה לגרור אותם לתביעה של פירוק שיתוף במקרקעין, הכרוכה בהשקעה של זמן והוצאות.

כדי להימנע מהחיכוכים אלו בין אחים ערכו הסכם חלוקת עיזבון (הסדר בין יורשים). למעשה ניתן לחלק את נכסי העיזבון באופן שכל אחד מהם יקבל חלק אחר. חלוקה זו לא כרוכה בתשלום מיסי מקרקעין, מס רכישה או מס שבח. לעתים יפצו חלק מהאחים בתשלום איזון, אח שקיבל פחות.

 

הסתלקות אח מירושה

חלוקת ירושה בין אחים במצב של הסתלקות אח מירושה או מעיזבון, נעשית בכפוף לסעיף 6 לחוק הירושה. סעיף זה מאפשר לאח להסתלק מהירושה לאחר מות המוריש, ולפני חלוקת העיזבון. ההליך נעשה באמצעות הגשת תצהיר הסתלקות מירושה אשר בו הוא מביע רצונו להסתלק מן העיזבון. ההסתלקות זו יכולה להיות מהעיזבון כולו או רק מחלק של הירושה.

החלטה כזו מתקבלת כאשר אחד האחים מעוניין להסתלק מן הירושה לטובת אחד האחים.

במצב זה אח שלטובתו הסתלקו יקבל מנה כפולה בעיזבון. במקרה בו ההסתלקות היא כללית אז חלקו של המסתלק יחולק בין כל האחים.

לעתים מחליט אח להסתלק מהירושה לצורך סיוע לאח אחר המצוי בקשיים כלכליים או כאיזון מתנות בחיים ועוד. 

מי שהסתלק מהעיזבון רואים בו כמי שלא היה יורש מלכתחילה. לכן אינו חב כל חיובים כמו גם שאינו זכאי לזכויות מהירושה. 

לפרטים נוספים או מידע נוסף צרו קשר עם עו"ד אביחי דמארי בטל 053-7551900 או השאירו פרטים בצור קשר