עו״ד ידועים בציבור – זכויות, חובות ומה שחשוב לדעת

עו"ד ידועים בציבור מסביר. בני זוג שמנהלים חיי זוגיות ומשק בית משותף, אך אינם נשואים, מוגדרים כידועים בציבור. רבים אינם מודעים שמעמד זה טומן בחובו זכויות וחובות משפטיות כמעט זהות לאלה של נשואים. במקרים רבים, חייבים עו״ד ידועים בציבור כדי ללוות בני זוג במימוש זכויותיהם – בתחום הרכוש, הפנסיה, הירושה ואף במקרי פרידה.

מי נחשב לידועים בציבור?

בני זוג נחשבים כידועים בציבור כאשר הם חיים יחד, מקיימים מערכת זוגית, ומנהלים משק בית משותף – מבלי שנישאו באופן רשמי. אין צורך בתעודה או רישום במוסד ממשלתי. בתי המשפט בוחנים את טיב הקשר בפועל, ובהתאם לכך קובעים את המעמד המשפטי.

הבדל משפטי בין נשואים לידועים בציבור

בעוד על זוגות נשואים חל חוק יחסי ממון (משנת 1974), על זוגות ידועים בציבור חלה בעיקר הלכת השיתוף. המשמעות היא שכל צד יידרש להוכיח שהייתה כוונת שיתוף ברכוש – ולא כל נכס אוטומטית משותף.

בזוגות נשואים, תקופת השיתוף מתחילה מרגע הנישואין. ואולם, אצל ידועים בציבור – לא קיימת נקודת פתיחה ברורה לשיתוף. לכן, במקרה של סכסוך או פרידה, נדרש ניתוח פרטני לכל נכס. והשאלה המרכזית תהיה: האם הייתה כוונה לשתף בו?

שיתוף בנכסים – הלכת השיתוף

בעבר, די היה בכך שידועים בציבור ניהלו משק בית משותף על מנת להחיל שיתוף גורף. המשמעות הייתה כולל רכוש שנצבר לפני תחילת הקשר או שהתקבל בירושה. עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בפסיקת בית המשפט העליון.

בפסק הדין המפורסם ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן, שניתן ע"י השופט אהרן ברק, נקבע כי על מנת להוכיח שיתוף בנכסים – יש להוכיח כוונת שיתוף ספציפית, מעבר לעצם קיום הזוגיות. כלומר, לא מספיק להוכיח שהייתם יחד – יש להוכיח שבני הזוג התכוונו במפורש לשתף נכס מסוים.

"ההבדל בין זוג לא נשוי לבין זוג הידוע בציבור כנשוי, לצורך הנושא הנדון, הוא רק בכך, שרובץ נטל הוכחה כבד יותר על מי שמנסה להוכיח את כוונת השיתוף בנכסים של הזוג הידוע בציבור…" – השופט ברק.

זכויות ירושה

במקרה שבן/בת זוג שהוא ידוע בציבור נפטר, בן הזוג שנותר בחיים עשוי להיות זכאי לרשת את עזבונו. חוק הירושה קובע כי בני זוג שאינם נשואים, אך מוכרים כידועים בציבור, זכאים לרשת. בתנאי, שחיו יחד חיי זוגיות ומשק בית, ושהנפטר לא היה נשוי לאחר במותו.

למעשה, בית המשפט עשוי להכיר בידוע בציבור כבן זוג יורש לכל דבר – גם אם לא נערכה צוואה. כמובן, במקרה של התנגדויות מצד משפחת הנפטר או יורשים אחרים, חייבים לפנות לייצוג משפטי ע"י עו"ד ירושה וידועים בציבור.

פנסיה, ביטוח לאומי וקצבת שארים

ידב"צ זכאים לקצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי במקרה של פטירה, בדומה לבני זוג נשואים. בנוסף, בן הזוג עשוי להיות זכאי לזכויות פנסיוניות של הנפטר – בתנאי שיוכח כי ניהלו חיים משותפים.

זכויות אלו כוללות:

• קצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי
• זכויות סוציאליות של הפנסיה התקציבית או הצוברת
• פיצויים ממקום העבודה של הנפטר
• המשך זכויות בדיור ציבורי (במקרים מסוימים)

פירוד בין ידועים בציבור – מה חשוב לדעת?

כאשר בני זוג ידועים בציבור נפרדים, עלולים לצוץ סכסוכים משפטיים בדבר רכוש, דירות, נכסים משותפים וילדים. בניגוד לזוגות נשואים, אין "ברירת מחדל" של שיתוף בנכסים. לכן, נדרשת עבודת הוכחה משפטית מורכבת – וזוהי נקודה קריטית בה פונים לעו״ד ידועים בציבור מנוסה.

במהלך הליך פירוד, ניתן לבקש:

• הכרה בזכויות על נכסים שנצברו במהלך הקשר
• משמורת והסדרי ראייה לילדים
• תביעת מזונות ילדים
• תביעות רכוש לפי הלכת השיתוף

הסכמים משפטיים לידועים בציבור

כדי למנוע מחלוקות בעתיד, מומלץ לערוך הסכם חיים משותפים או הסכם ממון לידועים בציבור. הסכם כזה קובע מראש את חלוקת הרכוש במקרה של פרידה ומגן על שני הצדדים.

עו"ד המתמחה בייצוג ידועים בציבור יוכל לנסח הסכם ברור, חוקי ותקף אשר יגן על האינטרסים של שני בני הזוג.

עו״ד אביחי דמארי – מומחה לידועים בציבור

עורך דין אביחי דמארי מלווה ידועים בציבור בהליכי פירוד, תביעות רכוש, ירושות, הסכמי ממון ועוד. עם ניסיון עשיר בדיני משפחה וירושה, עו״ד דמארי מספק ייעוץ משפטי מקצועי, דיסקרטי ורגיש – תוך התחשבות בפרטים הקטנים ובמורכבות הקשרים האישיים.